לפרטים מלאים>

תקנת תע"ס 45, שתוקנה ב-2002, מעניקה לאנשים בעלי לקות שמיעה שירותי נגישות (45 שעות תרגום או תמלול בשנה), דמי תקשורת (תמיכה כספית לזכאים) וסל תקשורת (החזר תקופתי על רכישת ציוד טכנולוגי מותאם). השירותים ניתנים מגיל 16 או 18, על פי קריטריונים הקבועים בחוק. על יישום החוק אמון משרד הרווחה, אך בפועל ניתנים השירותים על ידי גוף מפעיל (לפי מכרז). מאז 2008 ספק השירותים הינו המכון לקידום החרש. מאז 2002 מוקצה עבור שירותי התרגום/תמלול תקציב שנתי בסך 2.5 מיליון שקל.

לפי נתוני הלמ"ס, נכון ל-2012 חיים בישראל 160 אלף איש בגילאי עבודה ששמיעתם ירודה. ואולם לשירותי התרגום/תמלול רשומים 7,000 איש בסך הכל. מנגד, מנתוני המעקב של המכון עולה כי בעוד שב-2008 הסתכמה צריכת השירותים  ב-3,093 שעות חודשיות בממוצע, ב-2012 היא האמירה ל-5,587 שעות. בשל השינויים האמורים גדלה עלות אספקת השירותים לכ-11 מיליון שקל בשנה – אלא שהתקציב ליישום החוק לא השתנה.

העלייה בהיקפי צריכת השירותים מחייבת לעדכן את התקנה. יש להגדיל את הסעיף התקציבי, להרחיב את גיל הזכאות וכן להרחיב את קריטריון הזכאות הנוגע לרמת הירידה בשמיעה.

המצוי

שירותי נגישות: חרשים וכבדי שמיעה זכאים ל-45 שעות שירותי תרגום לשפת הסימנים ו/או תמלול. התקציב הנוכחי לשירות זה הינו 2.5 מיליון שקל.

דמי תקשורת: אדם עובד שהתחרש בטרם הגיע לגיל 3 זכאי לדמי תקשורת חודשיים בסך 406 שקלים, מגיל 18 ועד לגיל הפנסיה. לאחר גיל הפנסיה פוחת הסכום ל-103 שקלים בחודש. אדם שאינו עובד זכאי ל-370 שקלים בחודש מגיל 18 ועד לגיל הפנסיה, ול-92 שקלים מדי חודש לאחר גיל הפנסיה.

סל תקשורת: אדם חרש/כבד שמיעה זכאי לסל תקשורת בסך 3,686 שקלים, אחת לארבע שנים, מגיל 18 ועד לגיל הפנסיה. לאחר גיל הפנסיה פוחת הסכום ל-920 שקלים, אחת לארבע שנים. 

הרצוי

יש ליצור תשתית חוקית וכלכלית שתאפשר ליותר כבדי שמיעה ליהנות משירותי התרגום/תמלול. יש לשנות את הקריטריונים לזכאות לדמי תקשורת, כך שלא יקבעו לפי הגיל שבו אובחן הליקוי אלא לפי שיעור הירידה בדציבלים. כמו כן, יש לבטל הקטנת סל התקשורת לאחר גיל הפנסיה.